דברים שגיליתי על ביטקוין וקריפטו

אם אתם קיימים בעולם הזה אז יש מצב ששמעתם פעם על ביטקוין.

השאלה היא האם אתם יודעים מה המשמעות של ביטקוין, איך הוא עובד, למה הוא משומש ולמה אנחנו שומעים עליו כלכך הרבה?

ובכן אין סיבה להתעכב, עשיתי מחקר קטן ותמצטתי לכם בפוסט הזה דברים שגיליתי על ביטקוין וקריפטו-מטבעות.

אני לא מומחה בעניין ולכן כל מה שאני רושם בפוסט הזה בא מתוך חקר והתעניינות אישית, תעשו חקר מעמיק בנוסף למידע המסופק פה.

הפוסט אינו בא בתור המלצה לקניה או החזקה של ביטקוין או כל קריפטו (מטבע מבוזר) אחר, פוסט זה בא כדי לשתף מידע על הנושא.

1. מה זה קריפטו ?

קריפטו או בשמו בעברית “מטבע מבוזר” הוא לא מטבע פיזי אלא מטבע הנמצא על רשת האינטרנט אשר לא נמצא בשליטה של גוף מרכזי אחד אלא על ידי כל המשתמשים שלו, להבדיל ממטבעות מסורתיים התלויים במדינה שלהם.

בעצם מה שמייחד את המטבעות המבוזרים האלו זה שאין לאף מדינה שליטה עליהם ואף מדינה לא יכולה לתמרן את המטבעות האלו בצורה ישירה כמו שמדינות עושות עם המטבעות המקומיים שלהם.

לדוגמא מדינה X לא יכולה פתאום להחליט שהיא מדפיסה עוד מטבע מבוזר כי בא לה, מה שהיא כן יכולה להחליט על המטבע הפיאט (מטבע שלא נשען על כלום) שלה. 

כיום רבים חושבים שהמטבעות הללו משמשים כאמצעי תשלום ישיר אך לפי הגדרתם החוקית בהרבה מדינות הם נחשבים כנכסים ולכן כנכסים מחירם נקבע עלידי ביקוש והציע.

זה אומר שהמטבעות האלה שווים כמה שאנשים מוכנים לשלם עליהם במטבע אמיתי באותו הרגע.

כיום המטבעות האלו נמצאים בגדר של השקעה ספקולטיבית ומעט מאוד מקבלים אותם בתור אמצעי תשלום למרות שעם הזמן ביטקוין למשל נהיה יותר ויותר לגיטימי.

ולכן בתור השקעה ברגע שמטבע מבוזר נמכר ברווח, המוכר משלם מס הון.

מה שבעצם אומר שכאשר אתם קונים משהו עם מטבע מבוזר אתם טכנית מוכרים אותו וקונים עם הכסף שנדרש לקניה של המוצר ולכן אתם יוצרים אירוע מס.

הבלוקצ’יין : 

מטבעות מבוזרים בנויים על מערכת בשם בלוקצ’יין או בתרגום לעברית “שרשרת בלוקים”.

בלי להכנס לפרטי פרטים אפשר לומר שברגע שאתם יוצרים העברה של קריפטו-מטבע מכתובת אחת לכתובת אחרת אתם יוצרים טרנזאקציה מוצפנת אשר נכנסת לשרשרת בלוקים בתור בלוק נוסף שהמידע על ההעברה חתום ומוצפן בתוכו ואי אפשר לשנות אותו.

הסיבה שאי אפשר לשנות את המידע בתוך הבלוק שנוצר היא בגלל שהבלוק שנוצר, נוצר על כל שרשראות הבלוקים המועתקות בין כל משתמשי המטבע והמידע הזה מתואם ומאומת בין כל השרשראות ביחד.

זאת אמרת שאם תרצו לנסות לחבל במידע ולשנות אותו אתם תצטרכו לשנות את המידע בכל הבלוקים שנוצרו בו זמנית כדי שהם יוכלו לאמת ביניהם את המידע השגוי.

בשביל לבצע את ההעברות האלו צריך לבצע המון חישובים מתמטיים ולכן אנשים משתמשים במעבדים כדי לחשב את הנתונים הללו וקוראים לפעולה הזאת “כריה של מטבעות”.

חלק משתמשים במחשבים האישיים שלהם וחלק משתמשים בחוות שלמות של מעבדי על אשר עושים את העבודה בצורה יעילה ומשתלמת, כיום לפי הבנתי לא משתלם לכרות ביטקוין במחשב האישי.

מה יוצא לאנשים שונים מלעשות את זה אתם שואלים ?

במקרה של ביטקוין, על כל בלוק אשר המעבדים מפצחים הבעלים של המעבדים מקבלים תשלום בביטקוינים חדשים אשר נכנסים למערכת.

הכמות המקסימלית של ביטקוינים אשר יכולים להיכרה היא 21 מליון ביטקוינים ולאחר שהם כולם יכרו על כל העברה של ביטקוין משתמשים יצטרכו לשלם תוספת עמלה על ההעברה אשר תעבור לאותם המעבדים בתור תשלום על העיבוד.

לפי חישוב מדוייק אפשר לדעת שהביטקוין האחרון יכרה בשנת 2140, אז בגדול יש לנו עוד זמן.

מאחר ולא יהיו יותר מ21 מליון ביטקוין אי אפשר יהיה לדלל את המטבע לעומת מטבעות פיאט מסורתיים אשר אפשר להדפיס ולדלל את הערך שלהם.

הציפיה היא שהמטבע יתאזן כאשר הכרייה של כל ה21 מליון ביטקויינים תתבצע.

2. איך קונים ומאכסנים קריפטו-מטבעות.

אם קראתם עד לפה אתם בטח כבר מתים לדעת איך אתם בדיוק קונים ומחזיקים את המטבעות האלה.

בגדול לפי החקר הקצר שעשיתי באינטרנט יש שתי דרכים מרכזיות לעשות זאת.

הדרך הראשונה אשר דורשת הכי פחות התעסקות היא פשוט לקנות קרן של אותו המטבע.

את הקרנות האלה אתם יכולים לקנות אצל הברוקרים שלכם.

הכסף שאתם קונים איתו את הקרן ישמש לקניית המטבע בתוך הקרן, המטבע לא יהיה שייך לכם אבל הרווח שלכם יהיה תלוי בעליה ובירידה של המטבע מאחר והמחיר של הקרן תלוי במחיר של המטבע.

הפלוס בלהחזיק קרן במקום את המטבע עצמו הוא, פחות התעסקות, פחות כאבי ראש ופחות אחריות על המטבע.

בנוסף אם אתם נמצאים בברוקר ישראלי שמתעסק במיסים שלכם אתם לא צריכים להתעסק במיסים בעצמכם לפי הבנתי, משהו שאתם תצטרכו לעשות אם תחזיקו ותמכרו קריפטו דרך פלטפורמות מסחר אבל אולי אני טועה ויש פלטפורמות ישראליות שאפשר לקנות בהם מטבעות-קריפטו והם מטפלים לכם גם במיסים (לא יצא לי להתקל במידע הזה).

המינוס בקניית קרן הוא שאין לכם שליטה במטבע ששילמתם עליו כי הוא לא שלכם, והמחיר של הקרן תמיד יותר יקר מהמחיר של המטבע מאחר ואתם משלמים פרמיה על הניהול של הקרן.

למשל יש את הקרן GRAYSCALE אשר עוסקת בביטקוין ובאית’ריום עם שני קרנות נפרדות.

GBTC – ביטקוין.

ETHE – אית’ריום.

הדרך השניה והראשית היא לקנות את המטבעות בעזרת פלטפורומת מסחר.

יש כמות ענקית של פלטפורמות מסחר אבל אחת משכה במיוחד את העין שלי וקוראים לה GEMINI.

לא יצא לי להתנסות בה ולכן לא אוכל לתת את דעתי המלאה על הפלטפורמה אבל ממה שראיתי, יש לה תמיכה בקניה ומכירה של מטבעות לאזרחי ישראל משהו שלא לכל פלטפורמה בינלאומית יש.

למשל COINBASE שממש לא מזמן הוציאה מניות פומביות לא תומכת עדיין באזרחים ישראלים (לפחות זה לא מצויין באתר).

לאחר שקניתם את המטבע בפלטפורמה אתם צריכים לאחסן אותו איפשהו.

יש שתי אופציות בידיכם, ארנק קר או ארנק חם.

ארנק חם אומר שאתם משאירים את המטבע בארנק שיושב ברשת או בפלטפורמה עצמה, מה שפותח אתכם לאפשרות של פריצה וגניבה של המטבעות, אבל גם נותן לכם את האפשרות להיות יותר נזילים בכך שאתם יכולים למכור את המטבע בכל רגע.

האופציה השניה היא ארנק קר, ארנק קר הוא בעצם סוג של דיסק און קי ששומר את המטבעות שלכם מחוץ לרשת.

נתקלתי בזמן החיפוש מידע שלי בLEDGER שהוא בעצם ארנק קר, אם אתם שומרים עליו את המטבעות זה מונע מאנשים אחרים את הגישה למטבעות שלכם אבל זה גם הופך את המטבעות שלכם לפחות נזילים שבשביל לעשות אותם נזילים צריך להחזיר אותם לרשת ולכן צריך לקחת את זה בחשבון.

אם כבר קניתם את המטבעות האלו, למה שלא תרוויחו על חשבונם עוד מטבעות?

ובכן כיום יש פלטפורומות השקעה של קריפטו אשר מבטיחות לתת לכם כמות מטורפת של 8.6% על המטבעות שלכם אם תפקידו אותם לאותן הפלטפורמות.

כשאני מדבר על 8.6% אני מדבר על מה שרשום באתר של אחת הפלטפורמות שנתקלתי בה BLOCKFI.

אני לא לגמרי הבנתי בנתיים איך הם יכולים לתת 8.6%.

הם גם לא ממש רושמים אם הם נותנים שירותים לאזרחים ישראלים ממה שאני חיפשתי.

אני אניח שאם הם רושמים “WORLDWIDE” אז הם כנראה כן נותנים שירותים לאזרחים ישראלים.

כל הפלטפורמות שאני שיתפתי פה הן פלטפורמות שנתקלתי בהם באינטרנט ואין לי שום קשר אליהן, אני לא יכול להבטיח שהן עושות את מה שהן עושות מאחר ולא השתמשתי בהם בעצמי.

בנוסף אני בטוח שיש עוד אופציות באינטרנט למסחר בקריפטו רק צריך לחפש.

3. הסיכונים בקריפטו-מטבעות.

כשזה מגיע לסיכונים, לקריפטו יש הרבה וחשוב שתכירו אותם.

תנודתיות :

נתחיל מהסיכון הכי פשוט והוא התנודתיות של המטבעות, המהירות שהמטבעות הללו זזים ממחיר אחד למחיר אחר היא ממש גבוהה.

מאחר והמחיר משתנה בצורה כלכך דרסטית אתם יכולים להרוויח המון אבל גם להפסיד המון אם קניתם בנקודה ממש גבוהה והמחיר התרסק.

בפעם הראשונה כאשר הביטקוין הגיע לפיק מטורף זה היה בסביבות ה19 אלף דולר, ולאחר מכן הוא התרסק עד לתחתית של בערך 3 אלף דולר.

אם הייתם קונים בפיק ב19 אלף דולר, כשהביטקוין לבסוף הגיע לאיזור ה3 אלף דולר אתם בעצם הפסדתם בסביבות ה85% אחוז מההשקעה הראשונית שלכם על הנייר.

כמובן שאם לא הייתם מוכרים את המטבע מאותו הרגע, היום הייתם מכפילים את ההשקעה הראשונית שלכם כמעט פי שלוש, הכל עניין של פרספקטיבה ותזמון למרות שאי אפשר לתזמן שום דבר בשוק.

תמונה להמחשה :

חוסר רגולציה :

סיכון נוסף לא פחות רלוונטי אשר בא עם החזקה של קריפטו הוא שאין עליהם פיקוח, אם הם נגנבו לכם או ששלחתם אותם לכתובת לא נכונה אתם לא תראו אותם לעולם ואין דרך להחזיר לכם אותם.

זו אחת הסיבות למה יש אנשים שממליצים על להחזיק את המטבעות בארנק קר מחוץ לרשת כדי שלא תהיה אפשרות לפרוץ ולגנוב לכם אותם.

כשאתם שולחים מטבעות ממקום למקום חשוב לשים לב שאתם שולחים אותם לכתובת המדוייקת שאתם צריכים לשלוח אליה, טעות אחת קטנה והמטבע נעלם.

נזק סביבתי :

סיכון נוסף אשר משפיע עלינו בעקיפין הוא הנזק הסביבתי שתחזוקה של מערכת קריפטו-מטבעות גורמת.

בשביל לתחזק לעבד ולכרות את הקריפטו צריך הרבה כוח חשמלי “מיותר סביבתית”.

כל עוד החשמל הזה לא מגיע מאמצעי אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולרית או אנרגית רוח, המערכות האלה לא יציבות למערכת האקולוגית שלנו ולכן גורמות להתחממות הגלובלית מה שבסופו של דבר בא בתור סיכון בשבילנו.

אם כבר מדברים על זה רשמתי פוסט על איך לשמור על הסביבה וגם לחסוך כסף.

סיכום.

 

בזמן האחרון עם כל הרעש שיש סביב כל הקריפטו התחלתי ממש להתעניין בנושא.

הרבה אנשים נכנסים לביטקוין למשל בגלל כל ההייפ במחשבה שהם יתעשרו בגדול.

וזה לא רחוק מהאמת, אבל זה מטבע שיש לו שני צדדים.

מצד אחד הרבה אנשים התעשרו מביטקוין בין לילה, ובגלל שהרבה אנשים התעשרו אז עוד אנשים רצים להתעשר וגורמים למחיר לעלות במהירות מה שבעצם גורם לבועה ספקולטיבית והתעשרות ממושכת של אנשים נוספים.

אבל בועה יכולה גם להתפוצץ וזה לא כיף להיות זה שנמצא בפיק בזמן הפיצוץ.

עוד לא יצא לי לקנות שום מטבע, ואני עדיין בשלבי חקר, אני לא בטוח אם להכנס לזה שווה את הסיכון, אני עדיין שוקל את הסיכון לעומת הרווח.

ברוב המקרים אני מעדיף להצמד לדברים יותר סולידיים ופחות ספקולטיביים.

אם אתם חושבים שיש טעות במה שנשרשם בפוסט אתם יותר ממוזמנים לעשות לייק בעמוד הפייסבוק של הבלוג ולשלוח לי הודעה.

עמוד הפייסבוק : פיננסי.