איך לשמור על הסביבה וגם לחסוך כסף.

יש כלכך הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על הסביבה ולחסוך לעצמנו על הדרך כסף שאנחנו איננו עושים.

השינויים הכי קטנים יכולים להביא לתוצאות הכי גדולות.

גם בלי לחשוב על הכסף שאנחנו יכולים לחסוך בדרך, כדור הארץ אמור להיות מאוד חשוב לנו מאחר והוא המקום היחיד בו אנחנו יכולים לחיות.

לצערי לא למספיק אנשים אכפת.

הסיבה שאנשים לא מייחסים מספיק חשיבות לבעיה הזו היא כי הם לא באמת מבינים אותה ולא רואים את הנזק שההתחממות הגלובלית גורמת לכדור הארץ ולנו.

ולכן לפני שנוכל באמת למצוא פתרונות לבעיה של ההתחממות הגלובלית ועל הדרך גם נחסוך כסף, אנחנו קודם נצטרך להבין את הבעיה.

בפוסט זה אני אפרט בצורה מאוד מתומצתת את הבעיה ואראה פתרונות שלא רק ישמרו על הסביבה אלא גם יחסכו לכם כסף.

1. מה הבעיה ?

על מה אנחנו בעצם מדברים כשאנחנו אומרים “התחממות גלובלית” ?

למה כדור הארץ מתחמם ומה הן ההשלכות להתחממות זו ?

באטמוספירה שלנו קיים גז שנקרא פחמן דו חמצני, בפני עצמו פחמן דו חמצני הוא גז נורמלי אשר תמיד היה ותמיד יהיה באטמוספירה שלנו והוא אחראי על החיים פה בכדור הארץ בעזרת מחזור הפחמן.

צמחים ניזונים מפחמן דו חמצני והוא נחוץ למחייתם, ללא פחמן דו חמצני לא היו בכדור הארץ צמחים ולנו לא היה מה לאכול בין אם זה המוצרים מן הצומח שאנחנו אוכלים ובין אם זה החיות שאנחנו אוכלים שאוכלות צמחים.

זהו בעצם מחזור הפחמן, צמחים ניזונים מפחמן דו חמצני, אנחנו ושאר בעלי החיים ניזונים מהצמחים, כאשר בעל חיים מת ולא נאכל על ידי בעל חיים אחר (גם אנחנו) הוא מתפרק לפחמן דו חמצני שעובר לאטמוספירה שממנו ניזונים שוב הצמחים.

תרשים להמחשה :

אז מה הבעיה ?

פחמן דו חמצני יוצר אפקט חממה בכדור הארץ, הצטברות הגז הזה משמרת את החום שהשמש מקרינה לכדור הארץ בתוך האטמוספירה בדיוק כמו בתוך חממה.

יותר הצטברות פחמן דו חמצני באטמוספירה = יותר הצטברות חום באטמוספירת כדור הארץ.

אבל לא אמרת שהפחמן הדו חמצני הזה מזין את הצמחים ולכן הוא לא מצטבר ?

בתנאים של מחזור הפחמן הנורמלי זה הגיוני, אבל מה אם אנחנו מכניסים יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה ממה שהצמחים מסוגלים להכיל ?

הפחמן הדו חמצני מצטבר וגורם להתחממות!

איך אנחנו מכניסים יותר פחמן דו חמצני לאטמוספירה ?

  • שריפה של דלקים שאנחנו מוציאים מתוך האדמה גורמת להוצאה של פחמן דו חמצני לאטמוספירה.
  • שריפה של עץ גורמת להוצאה של פחמן דו חמצני לתוך האטמוספירה.
  • שריפה של המון דברים נוספים גורמת להוצאת פחמן דו חמצני לאטמוספירה

מאז תחילת המהפכה התעשייתית כמות הפחמן הדו חמצני שאנחנו מוציאים לאטמוספירה גדלה בצורה משמעותית.

תמונה להמחשה :

הגרף נלקח מהאתר הזה : https://ourworldindata.org/atmospheric-concentrations

שם ניתן למצוא עוד מגוון של גרפים בנושא.

המהפכה התעשייתית נתנה לנו חיים יותר טובים אך זה בא במחיר של הצטברות פחמן דו חמצני גדולה באטמוספירה.

מאחר והתחלנו לשרוף את כל הדלקים, העצים ושאר הדברים המוציאים פחמן דו חמצני הכנסנו לאטמוספירה פחמן דו חמצני נוסף אשר לא היה נכנס אליה אם לא היינו גורמים לכך.

הצמחים אשר קיימים לא מסוגלים להכיל את כמות הפחמן הדו חמצני הזו בבת אחת שלא לקחת בחשבון שאנחנו גם עוסקים בבירוע יערות ובכך מונעים עוד יותר מהפחמן הדו חמצני להתקדם במחזור שלו.

זו בדיוק הסיבה למה שריפת האמזונס ב2019 הייתה כלכך נוראית, מעבר לזה שנעלמה מן העולם כמות עצים אדירה שיקח הרבה מאוד זמן לשתול מחדש, כל העצים שנשרפו הוסיפו כמויות אדירות של פחמן דו חמצני נוסף לאטמטספירה.

ומה בעצם הנזק מה”התחממות הגלובלית” הזו ?

נתחיל מזה שקרחונים נמסים וזה פוגע בבעלי חיים אשר חיים באיזורים של הקרחונים ההם בכך שזה הורס להם את איזור המחיה אבל מעבר לזה הקרחונים הופכים למים אשר נכנסים לים ומעלים את מפלס המים שזה אומר שערים שלמות בעתיד יטבעו מתחת לים.

גלי חום מופרזים יכולים לגרום לשריפת יערות טבעית שעוד יותר פוגעת בסביבה בגלל החוסר בעצים ובגלל התוספת של הפחמן הדו חמצני ויכולה להיות מאוד מסוכנת לבני אדם מאחר וזו שריפה לכל דבר.

לדוגמא אפשר לדבר על השריפה שקרתה השנה באוסטרליה, יבשת שלמה עלתה בלהבות ושחררה כמות אדירה של פחמן דו חמצני לאטמוספירה וכל זה בגלל החום המופרז.

החום יכול לפגוע בצמחיה וגידולים שאותם אנחנו ובעלי חיים נוספים אוכלים.

אבל אם זה לא מעניין אתכם תחשבו שיש גבול לטמפרטורה שבני אדם ובעלי חיים יכולים לחיות בה!

לפי קצב ההתקדמות של ההתחממות אנחנו נגיע למצב שכדור הארץ בלתי אפשרי למחיה בגלל החום.

יש עוד המון השלכות נוספות, זה ממש אפקט דומינו, אחד נופל וישר אחריו כל השאר.

אז עכשיו כשהבנו איזה השלכות יש להתחממות הגלובלית אנחנו ננסה להבין איך אפשר לעצור אותה ולחסוך כסף על הדרך.

2. מיחזור.

אחת מהדרכים לשמור על הסביבה ולחסוך/להרוויח כסף היא מיחזור.

במיחזור יש שני הבטים שאפשר ליישם כדי לשמור על הסביבה וכדי לחסוך כסף.

לפני שאני אסביר על ההבטים הללו אני אסביר איך בדיוק מיחזור מפחית את כמות הפחמן הדו חמצני שאנחנו מייצרים.

כאשר אנחנו ממחזרים אנחנו בעצם משתמשים מספר פעמים במוצר שכבר קיים במקום להשתמש כל פעם במוצר חדש ובכך אנחנו נמנעים מלייצר מוצר חדש.

ייצור של מוצר חדש צורך אנרגיה אשר גורמת להוצאה של פחמן דו חמצני, ולכן אנחנו נמנעים מראש מהוצאה של פחמן דו חמצני מיותר.

תרשים להמחשה :

בנוסף בכך שאנחנו לא זורקים את החומרים האלו לפח אלא ממחזרים אנחנו מונעים מהחומרים האלה להגיע למקומות לא רצויים בטבע כגון היערות ומקורות מים ובכך אנחנו מונעים פגיעה מיותרת בחיות ובסביבה בה אנחנו חיים.

לדוגמא שקית פלסטיק שנזרקה לפח יכולה לעוף באוויר, להגיע לים ולהתפרק למיקרופלסטיק אשר מזהם את המים ופוגע בחיות ובמים שלנו (כבר הגענו למצב שכמות המיקרופלסטיק בים כלכך גדולה שכבר אי אפשר להיפטר ממנה אז לא צריך להחמיר את המצב יותר ממה שהוא חמור כבר).

אז עכשיו כשהבנו איך מיחזור עוזר בשמירה על הסביבה אנחנו יכולים לחשוב על ההיבטים של המיחזור שאנחנו יכולים ליישם.

ההיבט הראשון הוא מיחזור פחיות/בקבוקים/בקבוקי זכוכית.

פחיות/בקבוקים/בקבוקי זכוכית שבאותה המידה הייתם יכולים לזרוק לפח ולפגוע איתן בסביבה, אתם יכולים במקום לשים בקונטיינר נפרד בבית ואז כשיש מספיק, ללכת ולמחזר אותם תמורת 0.3 אגורות ליחידה.

נכון ש0.3 אגורות ליחידה זה לא הרבה אבל זה גם כסף נוסף שאתם מקבלים כשהייתם יכולים לא לקבל אותו בכלל וגם שמרתם על הסביבה.

ו0.3 אוגורות יכולות להצטבר, אם אתם ממחזרים 350 יחידות זה 105 שקלים נוספים שללא הפעולה הפשוטה הזו של המיחזור לא הייתם מקבלים.

אבל עכשיו כשמחזרנו את הפחיות/בקבוקים/בקבוקי זכוכית יש את שאר בקבוקי הפלסטיק הגדולים שאינם נותנים 0.3 אגורות מה עושים איתם ?

אם כבר הקצתם מקום לשאר הדברים אתם יכולים להקצות על הדרך גם מקום לבקבוקי פלסטיק גדולים ולמחזר גם אותם כי אתם יודעים שזה יותר טוב.

אבל מעבר לזה אני קראתי ששוקלים לשים תג מחיר גם על מיחזור בקבוקים גדולים, אז אולי גם מזה תוכלו להרוויח קצת כסף בהמשך.

למרות שאתם מרוויחים מזה 0.3 אגורות אל תכניסו לראש שאתם צריכים מעכשיו לצרוך יותר כדי למחזר יותר, זה פוגע בפואנטה של המיחזור, תמחזרו מה שכבר יש ותצמצמו בזבוז מיותר (Reduce, Reuse, Recycle).

ההיביט השני הוא שימוש חוזר במוצרים מסויימים בצורה עצמאית.

יש לכם מיכלי זכוכית\פח שנשארו מכל מיני רטבים\חמוצים\שימורים וכדומה ?

תתנו להם חיים חדשים, בעבר הם היו משהו אחד ואתם עכשיו תתנו להם להיות משהו אחר.

יש הרבה דברים יצירתיים שאפשר לעשות.

  • צנצנת למטבעות כדי לא לשמור מטבעות מיותרים בארנק.
  • צנצנות לכלי כתיבה כדי שהכל יהיה מאורגן אצלכם על השולחן עבודה.
  • אפשר להשתמש במיכלים מסויימים כדי לשמור אוכל במקרר, אולי להקפיא ירקות לבישול בהמשך, מרכיבים להכנת רטבים בעצמכם וכו’.
  • להשתמש בשקיות לזבל במקום לקנות שקיות מיועדות לזבל (זה תלוי איך אתם מסתכלים על השמירה על הסביבה כי יש גם שקיות זבל מיועדות שמתכלות ואפשר לקנות אותן אבל אם כבר באתם עם שקית מהסופר אז שלפחות יהיה לה שימוש חוזר כלשהו).
  • אפשר לעשות עבודות יצירה עם הילדים שלכם ולהכין קישוטים לגינה ולבית עם קרטונים, גלילי נייר טואלט, פחיות, צנצנות ועוד.

תנו לראש שלכם לעבוד ואתם תמצאו הרבה דברים שאתם יכולים לעשות עם מה שכבר יש לכם במקום לקנות דברים חדשים.

בכך שאתם משתמשים באותם הדברים שוב ושוב אתם נמנעים מלקנות דברים חדשים, חוסכים כסף ושומרים על הסביבה.

בשני היביטים אלו ראינו דרכים למחזר אבל ההיביט השני הרבה יותר טוב לסביבה מההיביט הראשון לפי דעתי מאחר ואנחנו נמצאים בעידן בו גם כשאנחנו ממחזרים, מרוב הצריכה שלנו לא כל מה שאנחנו ממחזרים באמת ממוחזר מאחר ויש יותר מידי.

לכן אם אפשר מומלץ למחזר בצורה עצמאית או לא לצרוך את המוצרים האלו מראש ועם זה נעבור לחלק הבא בפוסט.

3. צריכה.

הפחתת צריכה :

אנחנו חיים בעידן כלכך מתקדם שכל מה שאנחנו רוצים כבר נמצא באינטרנט וכל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על כפתור, לשלם כסף ולקבל את המוצר.

הנגישות הזו מאוד נוחה אבל יש לה השלכות לסביבה מאחר ואנחנו צורכים כלכך הרבה דברים.

רוב הדברים שאנחנו צורכים אנחנו לא באמת צריכים.

כל דבר נוסף שאנחנו צורכים נוצר במפעל ועובר הרבה פעולות שמוציאות פחמן דו חמצני.

שלא לדבר על ההספקה של המוצר ממקום למקום שגם גורם לפחמן דו חמצני מהרכב שמביא את המוצרים בין אם זו ספינה\מטוס\משאית כל אחת מהאופציות מוציאה פחמן דו חמצני.

אבל כל הפעולות האלה נעשות על ידי החברות, איך אנחנו בדיוק אחראים לזה ?

ובכן אנחנו מאוד אחראים על הדברים שהחברות האלה עושות, אם לא היינו משלמים על המוצרים של החברות האלו כסף הן כנראה לא היו מייצרות את אותם המוצרים.

אנחנו שולטים על השוק, אנחנו השוק.

זה לא אומר שאסור לקנות כלום ושצריכה זה משהו רע בצורה אבסולוטית.

אבל זה אומר שיש לנו אחריות מסויימת על הסביבה ועל הארנק שלנו, ואם אנחנו לא באמת צריכים משהו אז אין סיבה שנקנה אותו וניתן יד להריסה של הסביבה והמצב הכלכלי שלנו.

בכך שאנחנו נמנעים מלצרוך דברים מיותרים אנחנו בעצם שומרים על הסביבה וגם נמנעים מלקנות חפצים שלא משנים את החיים שלנו ובכך חוסכים גם כסף לדברים שבאמת חשובים בחיים.

על הנושא הזה מתבססת תנועת המינימליזם שאומרת שאנחנו לא צריכים הרבה דברים בחיים שלנו כדי להיות מאושרים ואפשר להפטר מכל הדברים הלא נחוצים ולהתמקד רק במה שחשוב.

שימוש ביד שניה :

במקום לצרוך דברים חדשים שעולים לנו כסף אנחנו יכולים לצרוך דברים יד שניה.

בין אם אלו דברים שאנשים מוסרים ובין אם אלו דברים במחיר מופחת כי הם יד שניה אנחנו נמנעים מלתת יד לייצור נוסף.

יש הרבה קבוצות בפייסבוק שמתעסקות במסירת דברים בחינם.

במקום לרהט את הבית שלכם ברהיטים שיעלו לכם כסף אתם יכולים לחסוך אלפי שקלים ולמצוא רהיטים תקינים לגמרי שאנשים מוסרים.

אם לא מצאתם דברים שמוסרים תמיד יש את האופציה לקנות במחיר יותר נמוך ממישהו ובכך להשיג משהו במחיר יותר זול ולא לצרוך משהו חדש.

וגם אתם, אחרי שהשתמשתם במשהו, אל תזרקו אותו ותציעו אותו למסירה או למכירה תמורת מחיר סמלי ובכך תמשיכו את סבב היד השניה.

יש סטיגמה ממש מטומטמת על שימוש בדברים יד שניה, שזה מבייש או מגעיל, אבל אין שום דבר רע בדברים שהם יד שניה ולהפך זה הרבה יותר טוב מאשר לצרוך דברים חדשים. אפשר למצוא דברים באיכות מאוד טובה, ממש כמו חדש או לעשות לדברים פחות טובים DIY (עשה זאת בעצמך) ולשדרג אותם.

לא רק שזה שומר על הסביבה שזה דבר מעולה בפני עצמו, אתם חוסכים אלפי שקלים.

בעבר ביל גייטס הגה דעה על כך שצריך לשלם מיסים עלפי כמות הצריכה ולא עלפי כמות ההכנסה שלנו.

ההגיון אומר שאם יש לך יותר כסף יהיה לך יותר קל לצרוך וכך אתה תשלם יותר מיסים וזה יהיה בהחלט הוגן כלפינו וכלפי העולם.

מי שירצה להמנע מלשלם מיסים פשוט לא יצרוך וזה יתן סיבה לאנשים להפסיק לצרוך כלכך הרבה ובאותו הזמן לא יגזול מאנשים כמות כסף אדירה שנלקחת בצורה של מיסים על הכנסה.

הרבה אנשים יחשבו טוב טוב לפני כל קניה וזה באמת ישנה את המצב לטובה.

4. חשמל.

חשמל נמצא בתחתית הפירמידה כשאנחנו מדברים על ייצור של פחמן דו חמצני, כשתחשבו מהו המקור של הפחמן הדו חמצני בדברים שאתם צורכים תמיד תגיעו איכשהו לזה שהחשמל אשם או יותר נכון האנרגיה.

חשמל הוא האנרגיה שלרוב מדברים עליה כשמדברים על ייצור של פחמן דו חמצני או יותר נכון מה שמייצר את החשמל.

הדרך בה אנחנו מייצרים חשמל היא זו שמוציאה כלכך הרבה פחמן דו חמצני אל תוך האטמוספירה.

בשביל לייצר חשמל אנחנו שורפים פחם\דלקים ודברים נוספים אשר יוצרים אדים בלחץ גבוהה שמזיזים טורבינות הגורמות לחשמל להווצר ולכן התהליך גורם לזיהום ענק של פחמן דו חמצני.

תמונה להמחשה :

לייצור החשמל הזה יש תחליפים יותר ידידותיים לסביבה כגון אנרגיה סולרית ואנרגיה מטורבינות רוח אבל כיום בישראל השימוש בהם בצורה מסחרית נמוך עד ללא קיים לצערי בגלל המונפול של חברת חשמל.

למרות זאת בזמן האחרון אני קורא יותר ויותר על מכרזים של אנרגיה מתחדשת פה בארץ, אני מקווה שזה באמת יצא לפועל אבל גם עם החשמל שאנחנו מקבלים כיום אנחנו יכולים לעשות שינוי.

הנה מספר דרכים לצמצם את הייצור של הפחמן הדו חמצני וגם לצמצם את הכסף שיוצא לכם מהכיס :

  • החליפו את כל הנורות בבית לתאורת לד, תאורת לד עובדת בצורה הרבה יותר יעילה וצורכת הרבה פחות חשמל.
  • אל תדליקו אור כשלא צריך אותו במשך היום ותכבו את האור בחדרים שאתם לא נמצאים בהם.
  • אם יש לכם תאורה בחוץ שמחוברת לרשת החשמל שלכם תחליפו אותה בתאורה שעובדת על לוח סולארי קטן.
  • אם אין לכם התקינו דוד שמש, ככה לא תצטרכו לחמם מים ברוב ימות השנה ולא תבזבזו חשמל, וגם כדאי שתתקינו טיימר לדוד החשמלי כדי שיתכבה במקרה ושכחתם אותו.
  • תקנו רק מוצרים חשמליים עם דרגה אנרגטית גבוהה (A) מכשירים אלו מנצלים את החשמל שהם צורכים בצורה יותר יעילה ואין הפסדים של חשמל על דברים לא רצויים כמו חום והם לא בהכרח יותר יקרים ממוצרים עם דרגה אנרגטית גרועה (G).
  • במקום להשתמש במייבש כביסה חשמלי, תתלו את הבגדים בחוץ אם מזג האוויר מאפשר זאת.
  • אל תשימו את המזגן שלכם על טמפרטורות קיצוניות לא לחום ולא לקור מאחר וכל מעלה נוספת צורכת יותר אנרגיה.
  • אם אתם צריכים לחמם את הבית בחורף השתמשו במזגן ולא בתנורי חימום, מזגן עושה את העבודה בצורה יעילה יותר וצורך פחות חשמל לעומת העבודה שהוא עושה.
  • אם יש לכם אפשרות כספית ואתם רוצים לחסוך כסף לטווח הארוך מאוד אתם יכולים לשקול להתקין לוחות סולארים על הגג שלכם ובכך להמנע מיצירת פחמן דו חמצני כמעט בכלל (להתקין לוח סולארי בצורה פרטית על הגג יכולה להיות מאוד יקרה אבל לטווח הארוך אתם לא תשלמו לחברת חשמל על האנרגיה שאתם מייצרים בעצמכם).
אלו הדברים הקטנים שאתם יכולים לעשות אשר יעשו את כל השינוי בצריכה החשמלית שלכם ובסוף כל חודש כמות הכסף שאתם תשלמו על חשבון החשמל תפחת משמעותית וכמות האנרגיה שבוזבזה תקטן גם היא משמעותית.

5. תחבורה.

בנוסף לחשמל דרך נוספת בה אנחנו מייצרים המון פחמן דו חמצני היא בעזרת התחבורה שאנחנו משתמשים בה.

כפי שציינתי קודם, מכוניות\ספינות\מטוסים צריכים דלק כדי לזוז.

הדלק הזה נשרף בתוך המנוע ויוצר תנועה אבל בכך מייצר פחמן דו חמצני.

אם כל אחד מאיתנו נוהג ברכב פרטי אנחנו ביחד מייצרים המון פחמן דו חמצני.

למזלנו יש מלא דרכים למזער את זה ואותם ארשום פה :

  • במקום לקחת רכב אפשר להשתמש באופניים חשמליים או קורקינט חשמלי בעיקר בערים גדולות כמו תל אביב בהם יש כמות אנשים גדולה ולכן יש שם תשתיות לדבר כזה, אתם חוסכים כסף על דלק, על מחיר רכב, ועל ביטוחים.
  • אם בכל זאת אתם מעוניינים ברכב תשקלו לעבור לרכב חשמלי, בטווח הארוך הוא יחסוך לכם כסף מאחר וחשמל יותר זול מדלק.
  • אם אתם נוסעים ביחד עם חברים לאנשהו תחשבו על לחלוק רכב אחד ולהתחלק במחיר הדלק, אם מספיק אנשים יעשו את זה כמות הפקקים תצטמצם וכולם יהנו מהנסיעה ומההתחלקות בדלק.
  • אפשר לוותר על רכב לגמרי ולהסתמך על תחבורה ציבורית, אתם לא משלמים על רכב, לא על דלק, לא על ביטוחים וככה הנסיעה יותר יעילה מבחינה אנרגטית מאחר ואוטובוס מסיע כמות אנשים גדולה תמורת אותו הדלק שאתם שורפים ברכב לבד.
  • במקום לטוס לחו”ל כמה פעמים בשנה אפשר לעשות את זה רק פעם בשנה או לצמצם את זה יותר ולטייל בארץ, יש לנו המון מקומות יפים לראות בצפון, בדרום ובמרכז.

אבל הדרך הכי יעילה למזער פליטת פחמן דו חמצני היא פשוט ללכת ברגל כשלא באמת צריך רכב, כמו למשל כשהולכים לדואר שנמצא במרחק של קילומטר מהבית.

זה גם יותר בריא, עוזר לשרוף קלוריות וזה גם יותר טוב לסביבה.

אז פעם הבאה כשאתם מתעצלים ושוקלים לקחת את הרכב שלכם תזכרו שאולי עדיף ללכת ברגל.

6. גינון.

אחרי שדיברנו על כך שאנחנו צריכים להפחית את כמות הפחמן הדו חמצני שלנו, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את האופציה השניה שהיא הוספת האמצעים השואבים את הפחמן הדו חמצני הזה.

דרך מעולה לעזור לסביבה ובאותו הזמן גם לחסוך כסף היא לשתול עצים וצמחים אשר מגדלים פירות וירקות, עשבי תיבול, והכנסת צמחים בכללית לבית ולגינה הביתית.

אם יש לכם גינה אין סיבה טובה לא לשתול מספר עצי פרי, אם יש לכם מרפסת אתם יכולים לשתול עשבי תיבול בעדניות.

ככה העצים הללו לא רק יקחו על עצמם את הפחמן הדו חמצני שנמצא באטמוספירה אלא גם יניבו לכם פירות הביתה במשך השנה וככה לא תצטרכו לקנות את אותם הפירות.

בנוסף לכל זה אתם גם תחסכו את כל הפלסטיק שמגיע עם הפירות וירקות שאתם קונים בסופר כמו הקופסאות פלסטיק של העגבניות שרי או השקיות פלסטיק שאתם צריכים כדי לקחת איתן את הפירות והירקות.

במקרה שלי, בכל בית שחייתי בו גדל בו עץ לימון, בחיים שלי לא קניתי לימונים כי תמיד הם גדלו לי על העץ, לא רק שזה חסך לי המון כסף, זה גם עשה את התה שלי הרבה יותר טעים.

אותו הדבר נוגע גם כלפי עשבי תיבול וצמחי נוי לבית.

הבית שלכם יראה הרבה יותר יפה עם מספר צמחי נוי.

אם לא שמעתם עדיין על #TEAMTREES אתם כנראה חיים מתחת לאבן, על כל דולר שאתם תתרמו לארגון הזה הם ישתלו עץ אחד אז אתם יכולים לשקול לוותר על כוס קפה אחת ולעשות משהו טוב לכדור הארץ.

קישור לפרוייקט : https://teamtrees.org/

בנוסף לזה יש גם את מנוע החיפוש Ecosia, הם מבטיחים ש80% מהרווחים שלהם הולכים לשתילת עצים ויש להם אייקון שמראה כמה עצים החיפושים שלכם עזרו לשתול.

אז במקום להשתמש בגוגל אתם יכולים להשתמש בEcosia וההרגשה של השימוש היא כמעט שווה לגוגל.

Ecosia מרוויחים את הכסף שלהם מפרסומות שהם שמים במנוע החיפוש שלהם, ואתם עוזרים לשתול עצים נטו מהפעולה הפשוטה של לחפש דברים באינטרנט.

קישור לפרוייקט : https://www.ecosia.org/

7. תזונה צמחית.

לאורך השנים גדלה בפופולריות הטבעונות ואיתה ההבנה שבני אדם יכולים לחיות על מוצרים מן הצומח בלבד.

בתור אוכלי בשר אנחנו צריכים להבין את ההשלכות שיש לאכילת בשר מעבר לפגיעה ישירה בבעלי חיים.

תעשיית הבשר מייצרת פי כמה וכמה יותר פחמן דו חמצני ואינה יעילה כמו האופציות האחרות שעומדות בפנינו.

הסיבה לכך שתעשיית הבשר מייצרת פי כמה וכמה יותר פחמן דו חמצני היא בגלל שבשביל להאכיל אדם בבשר אנחנו צריכים לגדל בעלי חיים שתופסים מקום, אוכלים אוכל ושותים מים בעצמם.

אנחנו מבזבזים אנרגיה ומשאבים מיותרים גם על הגידול של הצמחים שמאכילים את בעלי החיים וגם על הבעלי חיים עצמם.

בשביל להאכיל אדם בצמחים אנחנו רק צריכים לגדל את הצמחים, זה חותך בחצי ואפילו יותר מזה את כמות הפחמן הדו חמצני המיוצר.

תמונה להמחשה :

בכך שאתם בוחרים לאכול מן הצומח אתם בעצם מונעים את כל המעגל הלא יעיל הזה.

בנוסף לזה, בשביל לגדל צמחים בלבד צריך פחות שטח אדמה ממה שצריך בשביל לגדל חיות, ובגלל הצורך הגדל בשטח האדמה בתעשיית הבשר, הרבה יערות נכרתים ואנחנו מאבדים את העצים שקודם לכן שאבו את הפחמן הדו חמצני מהאטמוספירה.

כמובן שאף אחד לא מושלם, אני בעצמי אניני טבעוני, אבל גם להפחית בכמות הבשר שאנחנו צורכים זה צעד בדרך הנכונה.

כשמסתכלים על תחליפים לבשר אפשר לראות שהתחליפים אינם יותר יקרים מהבשר עצמו והדברים הכי בסיסיים שלא קשורים לתעשיית הבשר הם :

  • אורז
  • פסטה
  • לחם
  • תפוחי אדמה
  • שיבולת שועל

אלו הם דברים בסיסיים שיש בכל בית ושעולים גרושים.

אני עצמי למרות שלא הפסקתי לגמרי את צריכת הבשר שלי, הפחתתי משמעותית את כמות הבשר שאני אוכל ביום יום, מאכילת בשר כל יום עברתי ללאכול פעם או פעמיים בשבוע.

מצאתי תחליפים טעימים, למשל מצאתי שאני מעדיף בהרבה יותר שניצל טבעוני של טבעול בטעם צ’ילי מאשר שניצל רגיל, מצאתי מספר תחליפים מעניינים להמבורגר (למרות שהם עדיין לא מרגישים לי אותו דבר), וכמובן שעברתי לשתות חלב סויה אבל זה בא מתוך ההרגשה הלא נעימה שחלב רגיל עושה לי בבטן.

ואני חייב להוסיף שלחפש טעמים חדשים הרבה יותר כיף ומרגש מללכת כל פעם על אותו דבר.

אז גם אם לא תפסיקו לאכול בשר לגמרי, לאכול פחות בשר עושה את ההשפעה, אם כולנו נצמנם במעט את צריכת הבשר שלנו זה לא יפגע באף אחד ורק יתרום לנו, לחיות ולסביבה.

סיכום.

כל הדברים שרשמתי בפוסט הזה יכולים לעזור לכם לשמור על הסביבה ולחסוך כסף.

לא כל אחד יכול לעשות את כל השינויים האלו אבל גם אם תבחרו לעשות דבר אחד קטן מבין כל האופציות למעלה עשיתם שינוי לטובת כדור הארץ.

רשמתי את רוב הדברים האלה כאופציות לחסוך כסף ואנרגיה וגם אני לא עומד בכל הדברים שרשומים אבל אני עצמי משתדל לשאוף לכל הדברים הללו.

כולנו נמצאים בזה ביחד לטוב ולרע, ואני מקווה שכולנו נשכיל וננסה להביא את כדור הארץ למצב טוב יותר ושנהיה אמפתיים יותר לסביבה גם בלי סיבה כספית.

אם אהבתם את הפוסט אשמח אם תשתפו עם חבריכם.

אתם מוזמנים לעשות לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג כדי להתעדכן כשעולים פוסטים חדשים : כאן